עולם האינטרנט הוא כיום עולם רחב מאוד. הפעילויות שמבוצעות בו הן מסוגים רבים – אתרים, דואר אלקטרוני, רשתות חברתיות, מסרים מידיים ועוד. לא פלא, שגם היבטי החוק בו מתפתחים בהתמדה, בכדי להתאים עצמם לפעילויות ולאתגרים החוקיים שהם מעלים. לדוגמה:

דואר זבל (ספאם)

דואר זבל (או "ספאם") הוא מטרד אינטרנטי וותיק. זו גישת שיווק לא "מעודנת" ומכובדת במיוחד. לכן, לא מפליא שחברות איכותיות דוגמת ספק אינטרנט ITC לא שולחות דואר זבל. למרות זאת, עדיין יש לא מעטים, שנוקטים בשיטה זו כעניין שבשגרה. החל מ-2008, החוק אוסר לשלוח דואר אלקטרוני שיווקי, למי שלא נתן לכך את הסכמתו מראש (או בכתב או בשיחה מוקלטת). החוק אף מגדיר קנס של עד 1,000 ש"ח, שניתן להטיל בגין כל הודעה, ללא צורך להוכחת נזק שנגרם בגללה.

תנאי שימוש באתר

תנאי שימוש באתר, מגדירים מעין הסכם בסיסי בין הגולשים לבין בעלי האתר. בסוגי אתרים מסוימים, דוגמת אתרי מסחר, עשויות בהחלט להיות סיטואציות שבהן גולשים תובעים את מפעילי האתר. במקרים כאלה, תנאי השימוש שמופיעים באתרם מקבלים משמעות גדולה למדי. לכן, באתרים של חברות רציניות דוגמת ספק ITC, תמצאו תנאי שימוש מפורטים כאלה. אגב, חשוב להתאים את התנאים האלה לכל אתר ואתר ולא להסתפק בנוסח כללי של תנאי שימוש.

זכויות יוצרים

תכנים באינטרנט אינם שונים מתכנים מחוצה לו (טקסט של ספר למשל), מבחינה זו שגם הם מוגנים בזכויות יוצרים. רצוי שבעלי אתרים יציינו זאת לגבי התכנים שלהם ("כל הזכויות שמורות"). עם זאת, החוק תופס לגבי שמירת זכויות היוצרים, גם אם בעלי היצירה לא ציינו זאת במפורש. זאת, כשם שאסור לגנוב מחנות, גם אם אין בה שלט "נא לא לגנוב".

סינון תכנים

ספקי האינטרנט בישראל (דוגמת ITC), מחויבים על פי חוק התקשורת (בזק ושידורים) לספק ללקוחותיהם תוכנות סינון תכנים בחינם ("אינטרנט כשר"). סינון התכנים יכול להידרש מסיבות רבות. דוגמה אופיינית, שרלוונטית לרוב האוכלוסייה, מספק נושא חסימת התכנים המיניים. מבחינת חקיקה, מדובר על נושא מורכב, שמעלה התנגדויות רבות כמו לגבי חופש הביטוי ועוד מגוון נקודות טכניות מעשיות.

אתרים שמסייעים לפשיעה

החוק מתייחס לא רק להסדרת פעילויות מיוחדות לאינטרנט, אלא גם ל"גלישה" של פשיעה רגילה, אל עולם האינטרנט. לדוגמא: בית המשפט בישראל רשאי לחסום או להסיר אתרים, אשר באמצעותם מבוצעות שורה של עבירות. זאת, כולל עבירות טרור, סמים או הימורים. הסמכות לכך, היא מתוקף חוק סמכויות לשם מניעת ביצוע עבירות באמצעות אתר אינטרנט, התשע"ז-2017.

לסיכום

"וירטואלי" או לא, גם האינטרנט הוא מקום שבו החוק תקף וחשוב כמובן להכיר את החוקים הספציפיים עבורו, ככל שהם רלוונטיים לכם. זו בכל זאת סביבה מיוחדת בפני עצמה והחוקים שתקפים עבורה – מיוחדים בהתאם.