משבר הקורונה, פערי שכר מגדריים והנטל הכפול של אימהות עובדות – נשים בשוק העבודה הישראלי מתמודדות עם אתגרים ייחודיים. מהם הגורמים לאתגרים אלה וכיצד ניתן להפוך את שוק העבודה למקום שוויוני ותומך יותר בשביל נשים? הינה כל המידע על מצבן של נשים בשוק העבודה הישראלי, על השפעת משבר הקורונה על תעסוקתן, על פערי השכר המגדריים ועל הקשיים הייחודיים של אימהות עובדות.

השפעת המשברים הכלכליים על תעסוקת נשים

משברים כלכליים, ובפרט משבר הקורונה האחרון, מהווים זעזוע משמעותי לשוק העבודה בישראל, והם פוגעים באופן לא פרופורציונלי בנשים. נשים רבות מרוכזות בענפים שנפגעו קשות מהמשבר, כמו תיירות, מסחר ופנאי, ולכן סבלו יותר מפיטורים. בנוסף לכך, נשים רבות נאלצו לצמצם את היקף המשרה שלהן או לפרוש מהעבודה כדי לטפל בילדים ובמשק הבית בתקופת הסגרים וההגבלות. מצב זה הקשה על נשים רבות לשוב למעגל העבודה גם לאחר שהמשק החל להתאושש.

פערי שכר מגדריים בשוק העבודה

פערי השכר בין נשים וגברים בישראל נותרו בעיה מהותית, חרף השיפורים בשוויון המגדרי בשוק העבודה. נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לשנת 2021 מראים שהשכר הממוצע לשעה של גברים גבוה בכ-20% מהשכר של נשים, כשהפערים משתנים באופן משמעותי בין ענפי תעסוקה שונים. בעוד שבתחומים מסוימים הפערים מצטמצמים לכ-10%, בענפים אחרים הם מגיעים אף ל-30% ויותר. נתונים מדאיגים אלה מדגישים את הצורך בהמשך המאבק לצמצום פערי השכר בין המינים, במיוחד לנוכח אתגרים נוספים העומדים בפני נשים בשוק העבודה.

אימהות עובדות בישראל

בשנים האחרונות, יותר ויותר נשים בישראל מצטרפות לשוק העבודה, כולל אימהות רבות. למעשה, מעל 75% מהנשים בגילאי העבודה העיקריים (25-64) עובדות כיום. עם זאת, נשים רבות, ובעיקר אימהות, מתמודדות עם אתגרים משמעותיים בשילוב הקריירה והמשפחה.

אחד האתגרים העיקריים הוא העובדה שרבות מהאימהות מועסקות במשרות חלקיות או בהיקפים מצומצמים. כ-35% מהאימהות עובדות במשרה חלקית, לעומת 18% בלבד מהגברים. בנוסף לכך, ממוצע שעות העבודה השבועיות של אימהות נמוך משמעותית מהממוצע של הגברים, מה שמצביע על הנטל הכפול שעימו מתמודדות אימהות עובדות.

עבודה מהבית או מחדרי ישיבות בתל אביב? שילוב קריירה ומשפחה

אימהות עובדות בישראל מתמודדות עם קשיים רבים בשילוב בין עבודה למשפחה. נשים עדיין נושאות ברוב הנטל של עבודות הבית והטיפול בילדים, אפילו כשהן עובדות במשרה מלאה, והן מקדישות כ-5 שעות נוספות בשבוע למטלות אלה בהשוואה לגברים, מה שפוגע בזמן הפנוי שלהן.

יותר מכך, קשה לאימהות לאזן בין הדרישות בעבודה לצורכי המשפחה. תרבות של שעות עבודה ארוכות ונוכחות במשרד, מקשה על אימהות לעמוד בהתחייבויות המשפחתיות. כתוצאה מכך, נשים רבות מגבילות את שעות עבודתן ומפספסות הזדמנויות לקידום. נשים רבות חוות גם אפליה מצד מעסיקים. ישנה נטייה שלא להעסיק או לקדם נשים בגיל הפוריות, מחשש להיעדרויות או חופשות לידה. נשים עם ילדים נתפסות כמחויבות פחות לעבודה.

רק מדיניות מקיפה שתטפל בבעיות אלה, תאפשר לאימהות לממש את הפוטנציאל שלהן. יש צורך בהגדלת היצע מעונות היום וגני הילדים, הגמשת שעות ומקום העבודה, חלוקה שוויונית יותר של מטלות הבית, עידוד אבות לקחת חלק בחופשות לידה ואכיפת חוקי אפליה. רק כך שוק העבודה יהפוך למקום תומך יותר בשביל אימהות.

לצד האתגרים, חשוב לציין שחלה עלייה משמעותית בשיעור התעסוקה של אימהות בישראל, גם בחברות וגם באופן עצמאי בחללי עבודה במרכז. עם זאת, עדיין קיימים פערים משמעותיים בינן לבין נשים בלי ילדים. שיעור התעסוקה בקרב רווקות גבוה יותר, וממוצע שעות עבודתן גבוה משמעותית מהממוצע של האימהות.

לסיכום

משבר הקורונה פגע באופן לא פרופורציונלי בנשים, בעיקר בענפים שנפגעו קשה מהמשבר. פערי שכר מגדריים נותרו בעיה מהותית, והנטל הכפול של קריירה ומשפחה ממשיך להכביד על אימהות עובדות. עם זאת, חלה עלייה בשיעור התעסוקה של אימהות שמעידה על החוסן והנחישות שלהן להשתלב ולהצליח בשוק העבודה.