עולם המטבעות הדיגיטליים צובר תאוצה, ויחד איתו גם ההתייחסות של רשויות המס והמדינה לפעילות בתחום. אם השקעתם בביטקוין, אתריום או מטבעות קריפטו אחרים, חשוב שתכירו את כללי המיסוי בישראל, ותדעו מתי וכיצד לדווח על הפעילות שלכם לרשות המסים. כאן נסביר באופן מקיף את כל מה שצריך לדעת על מיסוי קריפטו בישראל, נעבור על המצבים המחייבים דיווח, שיעורי המס הרלוונטיים, וניתן טיפים מעשיים שיעזרו לכם להתנהל נכון מול רשויות המס.

מבוא למיסוי מטבעות דיגיטליים בישראל

עם התפתחות שוק הקריפטו, רשות המסים בישראל גיבשה עמדה ברורה לגבי אופן המיסוי של מטבעות דיגיטליים. ההבנה של הכללים הבסיסיים תעזור לכם להימנע מטעויות יקרות ולתכנן את פעילותכם באופן חכם יותר.

מעמד הקריפטו לפי החוק הישראלי

בישראל, מטבעות דיגיטליים מוגדרים כ"נכס" ולא כ"מטבע" לצורכי מס. הבחנה זו קריטית להבנת חבות המס שלכם. רשות המסים פרסמה עמדה רשמית בנושא עוד ב-2018, וקבעה כי פעילות במטבעות דיגיטליים כפופה לחוקי מיסוי נכסים.

משמעות הדבר היא שכל עליית ערך של המטבעות הדיגיטליים שברשותכם מחויבת במס רווחי הון בעת המימוש. חשוב להדגיש כי גם המרה בין מטבעות דיגיטליים שונים נחשבת למימוש.

עמדת רשות המסים בנוגע למטבעות דיגיטליים

רשות המסים בישראל הייתה מהראשונות בעולם לפרסם הנחיות בנושא מיסוי קריפטו. לפי עמדת הרשות, מטבעות קריפטוגרפיים הם נכסים בלתי מוחשיים, וככאלה, הם חייבים במס רווחי הון של 25% ברוב המקרים.

חשוב לציין שאי דיווח על פעילות קריפטו אינו כמו אי תשלום דוח חניה. מדובר בעבירה פלילית לכל דבר שיכולה להוביל לקנסות כבדים ואפילו למאסר בפועל. רשות המסים משקיעה משאבים רבים בזיהוי משקיעי קריפטו שאינם מדווחים, ויש לה כלים טכנולוגיים מתקדמים לאיתור פעילות לא מדווחת.

מתי חלה חובת דיווח על פעילות קריפטו?

אחד הנושאים המבלבלים ביותר בקרב משקיעי קריפטו הוא השאלה מתי בדיוק צריך לדווח לרשות המסים. למעשה, כמעט כל פעולה שמבצעים בקריפטו, מלבד הקנייה והאחזקה עצמה, עשויה להיחשב כאירוע מס.

אירועי מס המחייבים דיווח

מכירת מטבע דיגיטלי תמורת שקלים, דולרים או כל מטבע רגיל אחר נחשבת לאירוע מס. זהו המקרה הברור ביותר – כאשר אתם ממירים את הקריפטו שלכם לכסף "רגיל", אתם מממשים את הרווח או ההפסד ונדרשים לדווח עליו.

המרה בין מטבעות דיגיטליים שונים נחשבת גם היא למימוש. כאשר אתם ממירים ביטקוין לאתריום, רשות המסים מתייחסת לכך כאילו מכרתם את המטבע הראשון וקניתם את השני, גם אם לא היה שלב ביניים כלשהו.

נוסף לכך, תשלום באמצעות מטבעות דיגיטליים לקניית מוצרים או שירותים נחשב למימוש. גם קבלת תשלום במטבעות דיגיטליים תמורת שירותים או מוצרים שסיפקתם מהווה אירוע מס, כאשר ערך המטבעות במועד קבלתם נחשב להכנסה חייבת.

מה לא נחשב לאירוע מס

רכישת מטבעות דיגיטליים באמצעות כסף רגיל (שקלים, דולרים) אינה נחשבת לאירוע מס. הקנייה עצמה אינה מחייבת דיווח, אלא רק המימוש. החזקה של מטבעות דיגיטליים ללא ביצוע פעולות אינה מחייבת דיווח. כל עוד אתם מחזיקים במטבעות ולא מבצעים כל פעולה איתם, אין חובת דיווח.

נוסף לכך, העברת מטבעות בין ארנקים דיגיטליים שבבעלותכם אינה נחשבת למימוש ולכן אינה חייבת בדיווח. באופן דומה, העברה בין חשבונות שונים באותה בורסה או בבורסות שונות, כל עוד כולם בבעלותכם, אינה מהווה אירוע מס.

שיעורי המס על רווחי קריפטו בישראל

שיעור המס שתשלמו על רווחי קריפטו תלוי באופי הפעילות שלכם. תקנות מיסוי קריפטו בישראל מבחינות בין משקיעים פרטיים לבין סוחרים פעילים, כשכל אחד מהם כפוף לשיעורי מס שונים.

מס רווחי הון 25% למשקיעים רגילים

רוב משקיעי הקריפטו בישראל יחויבו במס רווחי הון בשיעור של 25% על הרווחים שלהם. זה חל על משקיעים פרטיים שפעילותם אינה עולה לכדי "עסק". הרווח מחושב כהפרש בין מחיר המכירה (או ההמרה) לבין העלות המקורית של רכישת המטבעות.

לדוגמה, אם רכשתם ביטקוין ב-40,000 ש"ח ומכרתם אותו ב-70,000 ש"ח, הרווח שלכם הוא 30,000 ש"ח, ועליו תשלמו מס של 7,500 ש"ח (25% מהרווח). חשוב לזכור שהמס חל רק על הרווח, ולא על כל סכום המכירה.

מס הכנסה לסוחרים פעילים

אם פעילות הקריפטו שלכם מגיעה לרמה של "עסק", אתם עלולים להיות מחויבים בשיעורי מס גבוהים יותר. במקרה כזה, הרווחים יחשבו להכנסה רגילה החייבת במס הכנסה לפי מדרגות המס, שיכולות להגיע עד כ-50% (כולל מס יסף).

סוחרים פעילים נדרשים גם לשלם ביטוח לאומי ומס בריאות על הכנסותיהם, מה שמגדיל עוד יותר את נטל המס הכולל. פעילות עסקית עשויה להיות חייבת ברישום כעוסק ובתשלום מע"מ.

סיכונים של אי דיווח על קריפטו

התעלמות מחובת הדיווח על פעילות קריפטו עלולה להוביל לסיכונים משמעותיים. רשות המסים מפתחת באופן מתמיד את יכולותיה לאיתור פעילות קריפטו לא מדווחת.

אי דיווח עלול להוביל לקנסות כבדים שיכולים להגיע לעשרות אחוזים מהסכום שלא דווח. נוסף על כך, ריביות והצמדה על חובות מס שלא שולמו במועד מצטברים במהירות ויכולים להכפיל את החוב המקורי תוך מספר שנים. במקרים חמורים, אי דיווח מכוון עלול להיחשב להעלמת הכנסות, עבירה פלילית שיכולה להוביל לעונשי מאסר. גם אם לא מדובר בהעלמה מכוונת, רשות המסים יכולה לפתוח שומות לשנים קודמות ולדרוש תשלומי מס רטרואקטיביים עם קנסות.

כיצד לחשב את חבות המס על קריפטו?

חישוב מדויק של חבות המס על פעילות קריפטו הוא אחד האתגרים המרכזיים של משקיעים. בעיקר כאשר מדובר בריבוי עסקאות, המרות בין מטבעות שונים, ותנודתיות גבוהה בשערי החליפין.

שיטת FIFO לחישוב רווח והפסד

השיטה הנפוצה ביותר לחישוב רווח או הפסד ממטבעות דיגיטליים היא שיטת FIFO (First In, First Out – ראשון נכנס, ראשון יוצא). לפי שיטה זו, כאשר אתם מוכרים מטבעות דיגיטליים, מניחים שהמטבעות הראשונים שנמכרים הם אלה שנרכשו ראשונים.

למשל, אם רכשתם ביטקוין אחד ב-30,000 דולר בינואר, ביטקוין נוסף ב-40,000 דולר במרץ, ומכרתם ביטקוין אחד ב-50,000 דולר במאי, הרווח יהיה 20,000 דולר (30,000 – 50,000).

התחשבות בעמלות ובעלויות

בחישוב הרווח או ההפסד ממטבעות דיגיטליים, חשוב לקחת בחשבון את כל העלויות הנלוות. עמלות המסחר, עמלות הבורסה, עמלות המרה ועמלות משיכה – כל אלה יכולות להפחית באופן משמעותי את הרווח החייב במס.

עלויות אחרות הקשורות ישירות לפעילות הקריפטו, כמו שכר טרחה של רואה חשבון שמסייע בהכנת דוחות המס, עשויות להיות מוכרות כהוצאה ולהפחית את חבות המס.

נוהל מיוחד לתשלום מס מכספי קריפטו

אתגר מעשי שמשקיעי קריפטו נתקלים בו הוא הצורך לשלם מס על רווחים שטרם מימשו לכסף רגיל. לעתים, יש צורך למכור חלק מהמטבעות הדיגיטליים רק כדי לשלם את המס על המכירות הקודמות. רשות המסים בישראל אינה מאפשרת תשלום מס ישירות במטבעות דיגיטליים. יש לבצע המרה לשקלים ולשלם באמצעות שקלים בלבד. חשוב לתכנן את המימוש כך שיישאר מספיק כסף נזיל לתשלום המס.

משקיעים גדולים יכולים לפנות לרשות המסים ולבקש הסדר תשלומים אם יש קושי לממש את כל הסכום הנדרש לתשלום המס בבת אחת, בעיקר בתקופות של תנודתיות גבוהה בשוק.

מועדי דיווח ותשלום מס על קריפטו

עמידה במועדי הדיווח הנדרשים היא חלק חשוב מההתנהלות התקינה מול רשות המסים. אי עמידה במועדים עלולה לגרור קנסות, ריביות והצמדות שיכולים להצטבר לסכומים ניכרים.

דוח שנתי – מועד הגשה וטפסים נדרשים

הדיווח המרכזי על פעילות קריפטו מתבצע במסגרת הדוח השנתי למס הכנסה (טופס 1301). לדוח זה יש לצרף את טופס 1399, המפרט את כל עסקאות רווחי ההון שביצעתם באותה שנת מס, כולל מכירות והמרות של מטבעות דיגיטליים. מועד הגשת הדוח השנתי הוא עד סוף חודש אפריל בשנה העוקבת לשנת המס.

תיעוד ומסמכים הנדרשים לדיווח

ניהול תיעוד מסודר של כל פעילות הקריפטו שלכם הוא קריטי לדיווח מס נכון ולהימנעות מבעיות עם רשות המסים. במקרה של ביקורת, התיעוד הזה יהיה חשוב להוכחת הדיווחים שלכם.

איזה מידע צריך לשמור?

מומלץ לשמור תיעוד מפורט של כל העסקאות במטבעות דיגיטליים, כולל מועדי רכישה מדויקים של כל המטבעות, סכומי הרכישה וסוג המטבע, שערי החליפין, עמלות ששולמו, ופרטי העסקאות.

יש לשמור מידע דומה עבור כל מכירה או המרה, כולל מועד, סכום, שער חליפין ועמלות. חשוב לתעד גם העברות בין חשבונות וארנקים שונים. נוסף לכך כדאי לשמור מסמכים מהבורסות והפלטפורמות, כמו דוחות שנתיים או היסטוריית עסקאות.

טיפים למזעור חבות מס על קריפטו

ישנן דרכים חוקיות למזער את חבות המס על פעילות קריפטו. ניצול נכון של הכללים יכול לחסוך סכומי מס משמעותיים. קיזוז הפסדים הוא אחת האסטרטגיות היעילות ביותר. אם מכרתם או המרתם מטבעות דיגיטליים בהפסד, תוכלו לקזז הפסדים אלה כנגד רווחי הון אחרים שהיו לכם באותה שנת מס.

תכנון עיתוי המימוש הוא אסטרטגיה נוספת. אם יש לכם גמישות במועד המימוש, שקלו לפצל מכירות בין שנות מס שונות כדי להישאר במדרגות מס נמוכות יותר. ניתן גם לתזמן מימוש הפסדים באותה שנה שבה יש לכם רווחים גבוהים. ניתן לשקול גם הקמת חברה למסחר בקריפטו, שיכולה להקנות יתרונות מס מסוימים, במיוחד אם מדובר בהיקפי פעילות גדולים. עם זאת, חשוב להתייעץ עם מומחה מס לפני נקיטת צעד כזה. נוסף לכך, מי שלא דיווח בעבר על פעילות קריפטו עשוי לשקול פנייה להליך גילוי מרצון, שמאפשר להסדיר חובות מס מהעבר מול רשות המסים בתנאים מקלים, ולעיתים גם תוך הימנעות מהליך פלילי.

מתי כדאי להיעזר ברואה חשבון?

פעילות קריפטו יכולה להיות מורכבת, במיוחד כאשר מדובר בהיקפים גדולים, עסקאות מרובות או סוגי פעילויות מגוונים. מומלץ להיעזר ברואה חשבון מנוסה כאשר יש לכם מאות או אלפי עסקאות בשנה, פעלתם במספר בורסות שונות, או אם עסקתם בפעילויות מורכבות כמו מיינינג או סטייקינג.

סיכום