יש אנשים שלא בהכרח חושבים בגדול, אך מאמינים באנשים ובעשייה, מאמינים בדרך ובמטרה, ומתוך התפישה הזו הם יוצאים ומצליחים לשנות את העולם, ולו בצעדים קטנים, וזהו מתן דהן, אדם שהסיפור שלו מתחיל מעט לאחר הצבא, כאשר הוא וחברו דני גליקסברג החליטו לקחת את מענק השחרור ולרכוש עמו שני קרוואנים ואותם להניח בישוב אשלים. מעשה זה נבע מהצורך להפריח את השממה ואכן המעשה הנאיבי הצליח להכות שורשים, שני הקרוואנים מהר מאוד הפכו לכפר הסטודנטים הראשון ומשם הפכו למיזם משמעותי מניע ומפרה – הפכו ל"עמותת איילים", עמותה ששמה לה למטרה לחבר את צעירי האזור לערכים ערכיים – ליהדות, עבודה עברית, מעורבות קהילתית, ציוניות וכמובן פיתוח הגליל, הנגב ולוד.
מניעים קדימה
כיום, לאחר כ17 שנה מאז שדהן חלם ויזם, העמותה מכילה כ1,200 מתיישבים וסטודנטים שמיישבים כ22 מתחמים. אותם סטודנטים תורמים בפרפריה, מניעים קדימה, זורעים ערכים, יוצרים פעילויות מפרות, מחברים בין אנשים ומגבשים אוכלוסייה משמעותית וחזקה, כזו שבכוחה להעניק בחזרה. מכאן שאם נעצור לבחון את השתלשלות העניינים, נמצא שלצד העובדה שעמותת איילים מהווה הצלחה גדולה, היא בעצם דוגמה לכך שעשייה מובילה לעשייה, ופה לאיש כגון מתן דהן יש לא מעט מה ללמד אותנו על אמונה במטרה, על חיזוק החלש, על פוטנציאל ומימוש – על מטרה ציונית והגשמה.
יאוש לצד תקווה
כמו הרבה הצלחות אחרות של העם היהודי, גם פה נמצא שיש ברקע סיפור אישי על ייאוש לצד תקווה. דהן מספר שלא בכדי נבחר השם "איילים", אלא הפרויקט קם מתוך רצון אישי להנציח חבר אהוב. אייל שורק ואשתו יעל נרצחו בפיגוע בשנת 2002 ובאותה שנה הפרויקט יצא לדרך – מתוך מטרה ליצור תקומה מנפילה, כאשר הבחירה בנגב הייתה סה"כ טבעית עבור דהן, וזאת כי בעת שירותו הצבאי הוא נהג לנווט באזור ולתהות מדוע עתודות קרקע כה חיוניות ומלאות פוטנציאל ניצבות יבשות ונטושות.
אנשים טובים לצד הדרך
לאחר קניית שני אותם קרוואנים מיתולוגים ומיקומם באשלים, הגיע יום אחד לאזור ראש הממשלה שרון, וזאת לאחר שהגיעו אליו שמועות אודות "שני משוגעים" שהתיישבו במקום. שרון אהב את הרעיון ואת התעוזה והגיע במיוחד בכדי לשאול את אותם שני משוחררים צעירים עם חלומות גדולים מה הם צרכים, והם סקפטיים אך אמתיים ציינו שבכדי ליישב את המקום צריך עוד קרוואנים, וכך קרה שכעבור כמה שבועות הגיעו כ 20 קרוואנים נוספים – הדברים התחילו לנוע בכיוון הנכון.
כתם שראוי להסיר
כיום גופים ממשלתיים תומכים בעמותה והיא ניזונה מתרומות שמגיעות מהארץ ומחו"ל, בין היתר תומכים בה החטיבה להתיישבות והמשרד לפיתוח הנגב והגליל. בנוסף, ב2007 העמותה בראשות מתן דהן זכתה בפרס יגאל אלון, בזכות המופת החלוצי שהיא הרימה במקום. עם זאת, התמיכה הממשלתית הובילה לבעיות והאשמות. ב2014 נקשר שמו של דהן בפרשת שחיתות שהתחוללה ב"ישראל ביתנו", אך חשוב להבין שמדובר באבסורד – בהתגלגלות מצערת של אירועים ובעיקר באי הבנה של סיטואציה.
התנדבות מול 20,0000 ילדים
לאור ההאשמות קשה לראות כיצד מפעל חיים כה חשוב, מפרה ושמהווה השראה רבה, מכתים אדם שגרם לכל זאת לקרות ושבאמת אין זה מגיע לו. חשוב לזכור את הכוח המניע, את ההשקעה הרבה, את החלום ואת המטרה, ובאותה נשימה חשוב לבחון את העובדות שניצבות בשטח: אותו מענק שחרור של אדם צעיר הפך להיות קרקע מיושבת שמחיה את השממה. כיום מאות סטודנטים מאכלסים כ14 כפרי סטודנטים ומתנדבים עם לא פחות מ20,0000 ילדים בני המקום, כך שניתן רק לצפות שאותם ילדים יגדלו ויעניקו חזרה לאוכלוסייה ולמדינה, ממש כפי שדהן בחר לעשות בתחילת דרכו בחייו האזרחיים.
