בשנים האחרונות יש מהפכה בתחום ייצור והפקת האנרגיה. מדובר על חדירה הולכת וגדלה לשוק של טכנולוגיות ייצור חשמל מתקדמות. אלו טכנולוגיות ייצור זרם חשמלי באמצעות אור השמש. יש כמה גורמים אשר דוחפים את הפתרונות הללו אל השוק. הראשון הוא ההתחממות הגלובלית והמאמץ האדיר לעצור אותה לפני שיהיה מאוחר. קרני השמש מחליפות שריפה של דלקים כגון נפט או פחם ובכך מפחיתות זיהום, עוזרות לסביבה ועוזרות לנו לנשום אוויר נקי יותר. הגורם השני הוא הגורם הכלכלי אשר משפיע באופן מכריע על ההחלטות שאנשים פרטיים מקבלים. כאשר מערכות החשמל משתלמות להתקנה, אנשים פרטיים ישתכנעו יותר בקלות לעשות זאת. כמובן שלא ניתן לשכנע את כל האנשים כל הזמן. בדיוק לשם כך הסדיר המחוקק וקבע מתי מותר להתקין מערכות כאלו גם ללא הסכמה של דיירים. על כך ועוד במאמר שלפנינו שיכול למעשה להתאים לכל מי שגר בבני משותף ומן הסתם צריך לקבל החלטה מה לעשות על הגג.
לוחות סולאריים – כיצד זה עובד?
אור השמש הוא משאב שקיים בחינם ונשאלת השאלה מדוע לא לנסות לנצל אותו? כאשר מדובר בבתים משותפים, השאלה הזאת נשאלת על ידי כל אחד מהדיירים אשר מקבל החלטה לפי נקודת מבטו והשקפתו. בכדי לבסס את ההחלטות על נתונים אמיתיים, ניתן להשתמש במחשבון סולארי אשר יציג את הפוטנציאל הגלום במערכת החשמל הסולארית. ברוב המקרים, הנתונים מספיקים בכדי לשכנע את רוב הדיירים. מדובר במערכת שהיא לא רק ידידותית לסביבה, אלא מהווה השקעה ממש כמו כל השקעה אחרת של כסף. החשמל אשר מיוצר חוסך בחשבונות החשמל של הדיירים. את החשמל העודף מוכרים הלאה לחברת החשמל בחוזה ארוך טווח. ההכנסה והחיסכון מהווים החזר השקעה גבוה יחסית וגם מאד בטוח.
מניסיון העבר אנחנו יודעים שאפילו נתונים טובים לא יכולים לשכנע את כל הדיירים. לעיתים קרובות יש דיירים שפשוט מתנגדים מכל מיני סיבות, חלקן מוצדקות יותר וחלקן פחות. לא בכל המקרים ניתן לשנות את דעתם ובשביל זה נחקק חוק המאפשר התמודדות עם הסוגייה.
החוק בא לעזרה
המצב בו מיעוט דיירים מונע מהרוב להתקין מערכת חשמל סולארית בא אל סיומו עם חוק אשר נחקק ב2020. זהו חוק אשר עמלו עליו צוותים מהמשרד להגנת הסביבה, משרד האנרגיה ומשרד האוצר. מטרת החוק היא לעודד שימוש באנרגיה מתחדשת ולהפחית את הזיהום הנפלט מהארובות של תחנות החשמל הקונבנציונליות. החוק מאפשר התקנה של אותן מערכות כאשר קיימת הסכמה של 66 אחוז, שני שליש, מבעלי הדירות בבניין. החוק אפילו מאפשר לפחות משני שליש מהדיירים להתקין מערכת שכזאת. הוא מגדיר שההתקנה במקרה כזה תהיה רק על שטח שהוא החלק היחסי של הדיירים באותו הגג. בנוסף, כל דייר אשר יחפוץ בכך, יוכל להתקין פאנלים סולאריים בשטח היחסי שלו בגג. האפשרות שדייר בודד יתקין מערכת סולארית היא כמובן פחות ריאלית ויכולה לעבוד אולי בבתים עם מעט דירות ושטח גג גדול. החוק מגדיר את שטח הגג היחסי להתקנת המערכת כשטח נטו לאחר שהופחת ממנו השטח של התקנות שונות על הגג כגון דודי חשמל או אפילו מזגנים.
החוק הזה הוא חדש יחסית וצפוי לחולל שינוי גדול מאד לטובה עם חדירה של יותר ויותר מערכות חשמל סולאריות לשוק. יש לשער שיישום החוק ייקח עוד זמן עד אשר המודעות לו בקרב דיירים תעלה. אם אתם נמצאים במצב דומה בו רוב הבניין מסכים להתקנה של מערכת חשמל סולארית ומיעוט מתנגד – הרי שמדובר בחדשות מצוינות עבורכם!
